דיני העבודה מורכבים ומיוחדים הם, שכן הם עוסקים במערכת היחסים המורכבת מאוד שבין העובדים למעבידים. לדוגמא, הם עוסקים ביחסי הכוחות שבין הצדדים, חשיבות העובדים לעבודה וכיו”ב. לכן, מדובר בתחום דינמי מאוד המתפתח במהירות גבוהה, בהשוואה לתחומי משפט אחרים. הסיבה לכך: הפרשנות בנוגע להכרה בזכויות העובד הולכת ומשתדרגת לאורך זמן.
רק לאחרונה עסק עו”ד אורי דניאל במשמעות המונח ‘העסקה פוגענית’. מדובר במונח שלא מעוגן בחוק, אבל הפסיקה הפכה אותו לנושא רלוונטי מאוד – ללמדנו על אחת ההתפתחויות בתחום דיני העבודה.
כיום מונחת על שולחן הכנסת זה זמן, הצעת חוק שמטרתה לחסל את הדיון בסוגיית ‘מתפטר או מפוטר’. על פי ההצעה, ישולמו פיצויי פיטורין בכל מקרה של סיום עבודה, ללא קשר לשאלת אופן הסיום. למרות לחץ המעסיקים, שמטבע הדברים לא מעוניינים שההצעה תתקבל, ישנם צעדים גדולים מאוד בכיוון זה. אם הצעת החוק הזו תאושר, הדבר יהפוך את הדיון על זכאות לפיצויי פיטורין, למיותר.
להתפטר ולקבל את פיצויי הפיטורין
נשאלת השאלה: מתי ואיך יכול עובד לסיים את עבודתו במקום מסוים, ועדיין לקבל את מלוא זכויותיו מפיצויי הפיטורין? בציבור הרחב ישנה הכרה ולפיה אם המעביד ‘מציק’ לעובד באופן בלתי נסבל, די ברור שמדובר באקט של פיטורין, גם אם הוא לא נאמר בצורה ישירה ומפורשת. עקרון זה נשען לא רק על האינטואיציה, אלא גם על הדין הכללי ועל דיני תום הלב.
נפשט את התמונה: מדובר בחוזה עבודה שייבחן על פי התנהגות שני הצדדים. אם מפרים את חוזה העבודה מכוח ההתנהגות – למשל: אי תשלום משכורת, התנהגות פוגענית וכדומה – ההבנה הברורה היא שמדובר בהפרה של חוזה העבודה. על עקרון בסיסי זה נשען התחום ‘התפטרות בדין מפוטר’ בדיני העבודה. משמעותה של התפטרות זו: העובד אמנם התפטר, אך עשה זאת בנסיבות מסוימות שלא אפשרו לו להמשיך לעבוד ולכן רואים אותו כמי שממש פוטר.
מגוון הסיטואציות המובילות לסיום דרכו של עובד במקום העבודה הן מגוונות: הפחתה בשכר, שינוי בשעות העבודה, שינוי התנהגות מצד המעסיק, עליית מפלס המתח בעבודה, שינוי הסביבה הפיזית של מקום העבודה ועוד.
איך העובד מגיב לנוכח ההרעה בתנאים?
משעה שעובד חש, באופן סובייקטיבי, שתנאי העבודה שלו הורעו, כדי להפוך את התחושות לאובייקטיביות, מוטב לו לקבל ייעוץ ולנתח את הסיבות והאירועים שהובילו אל תחושת ‘ההרעה בתנאי העבודה’. אם מדובר בהפחתת שכר, קל יותר להראות זאת, שכן מדובר בנתונים ממשיים. במקרים אחרים, הדברים עלולים להיות סמויים מן העין, ולכן יש צורך בעזרה מקצועית כדי להוכיח שהתרחשה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, אשר תצדיק התפטרות בדין מפוטר.
מכאן מתחיל תהליך אליו עובדים רבים לא מודעים, אך בתי הדין לעבודה מודעים אליו היטב. הוא מתחיל בשאלה: איך העובד הגיב לנוכח ההרעה בתנאי העבודה? אם העובד קם ועוזב את מקום העבודה, הוא נמצא בבעיה. עליו לפנות למעביד, ‘למחות’ כנגד ההרעה בתנאי עבודתו ולפרט אותה, להסביר את חוסר ההשלמה שלו איתה ולאפשר למעביד אפשרות לתקנה. רק לאחר מכן, ואם המעביד לא חזר בו מתנאי העבודה המורעים, ובמועד שהוגדר על ידי העובד בדבר האפשרות של המעביד לתקן את יחסי העבודה [בתנאי שהמועד סביר כמובן], תוצדק התפטרות העובד בדין מפוטר.
גם נוהג יכול לשחק לטובת העובד
עד כה דנו ביחסים שנוגעים למעשים של המעביד ובהרעת תנאי העבודה, כמו גם באיסוף הראיות, על מנת להיחשב כמי שהתפטר בדין מפוטר. אך זו לא הדרך היחידה לקבל פיצויי פיטורין. לא רבים יודעים, שנוהג הוא לא רק מנהג, אלא מושג משפטי בעל משמעות רבה ותוקף מחייב. משמעותו של הנוהג, אם הוכח, היא יצירת דין ספציפי מחייב במערכת יחסים נתונה. למשל, נוהג מחייב במערכת יחסים במקום העבודה. את דרכי הוכחת הנוהג לא נפרט כרגע, שכן מדובר במהלך משפטי שבו עוסקים מומחים בתחום. עליהם לטעון את הטענות הנכונות ולהציג את הראיות הדרושות, לצורך ביסוס טענת הנוהג. החשוב הוא שמשעה שהוכח נוהג, הוא הפך למחייב באופן שוויוני כלפי כל העובדים במקום העבודה.
לדוגמא, בתיק שייצג עו”ד אורי דניאל, עובד שעבד זמן רב בחברת כרטיסי אשראי, קיבל הצעת עבודה בחברת הייטק וביקש לעבור אליה. אלא שהוא לא רצה לוותר על צבירת זכויות פיצויי הפיטורין בגין עשור שלם. הוא נועץ עם כמה מהמשרדים הבולטים והתשובה שקיבל הוא שיהיה חייב לוותר על זכויותיו בשל התפטרות רצונית. דווקא החברה שהוא עבר אליה, שלחה אותו לקבל ייעוץ במשרדו של עו”ד דניאל בנושא. תוך כדי שיחה, התחוור לו שעובדים אחרים בחברתו, שעזבו מיוזמתם את החברה, קיבלו פיצויי פיטורין – למרות התפטרותם. כאן נפתח חלון לטענת הנוהג ומשרד עוה”ד אורי דניאל החל לגבש את הטענה. חברת האשראי מצידה, טענה שהיא יכולה להחליט למי היא מעוניינת לשלם את פיצויי הפיטורין ולמי לא. באמצעות עו”ד אורי דניאל הוכח נוהג – והעובד קיבל את מלוא פיצויי הפיטורין המגיעים לו.