עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
באתרי החדשות סוקרה לאחרונה בקשה לניהול תביעה ייצוגית, שהוגשה כנגד מיקרוסופט, ענקית התוכנה העולמית, וזאת בשל השדרוג הכפוי, לטענת התובעים, למערכת ההפעלה החדשה Windows 10. התובעים מבקשים להורות למיקרוסופט לעצור את השדרוג ולפצות את המשתמשים שנפגעו – הקבוצה הייצוגית – כתוצאה מהשדרוג, בסכום מינימלי של 3 מיליון ש”ח.
התובעים הייצוגיים טוענים כי מיקרוסופט החליפה את מערכת ההפעלה במחשבים רבים וזאת למרות אי רצונם של המשתמשים במערכות ההפעלה הקודמות. לדברי התובעים, מהלך זה גרם להם לנזק כספי ונזק לא מוחשי, בשל ההטרדה ובזבוז הזמן שבשדרוג. עוד טוענים התובעים כי מיקרוסופט התקינה את Windows 10 מבלי לקבל אישור מהמשתמשים ובניגוד לרצונם.
מיקרוסופט, מנגד, טענה כי השדרוג למערכת ההפעלה החדשה הוא בחירה ובאפשרות המשתמשים לקבוע מועד חדש לשדרוג או לבטלו אם הם מעוניינים בכך.
תביעה ייצוגית – הכלי היעיל ביותר?
עורך דין אורי דניאל משתמש בדוגמא לפיה כאשר ישנה הפסקת חשמל או אי יציבות באספקת החשמל, ניתן לבצע אחד משני צעדים: האחד – הגשת תביעה ייצוגית בגין החשמל שלא סופק באופן תקין; השני – הגשת תביעה קונקרטית במקרה של נזק קונקרטי ומוחשי כתוצאה מהפסקת החשמל (לדוגמא: פגיעה במכשיר חשמלי שגרמה לאי תפקודו).
באופן כללי, ניתן לקבוע את הכלל הבא: ככל שמדובר בנזק גדול וספציפי יותר, המכשיר המשפטי הנכון הוא תביעה רגילה ולא ייצוגית, שכן בתי המשפט ייטו שלא לאשר את התביעה כייצוגית. ניקח דוגמא נוספת: אם חניון גובה דני חניה בניגוד לחוק (כלומר: לא מפצל את שעת החניה השנייה לרבעי שעה) הדבר מתאים לתביעה ייצוגית במובהק. מקרה זה שונה ממצב שבו, למשל, ישנו שער כניסה תקול בחניון, שנסגר על מכוניות וגורם להן נזק גדול. במצב זה, תהיה בעיה להגיש תביעה ייצוגית בשל גובה הנזק ומידת הספציפיות שלו ביחס לנפגע המסוים. ניתן אמנם לחשוב על מקרים נדירים שבהם הנזק הוא גדול, למעלה ממאות שקלים, שבהם בית המשפט יתחשב בכך שיש יתרון לניהול התביעה כייצוגית, אבל בדרך כלל מכשיר התביעה הייצוגית יאושר פחות, ככל שהנזק גבוה יותר.
אחת האמנויות בתביעה ייצוגית היא הגדרת הקבוצה, כפי שמסביר עו”ד אורי דניאל. על הקבוצה להיות הומוגנית, אך מנגד עליה להיות בלתי מסוימת (לא ניתנת להגדרה מראש בשמות חבריה). הקבוצה צריכה לעמוד בקריטריון זיהוי רעיוני, אך לא שמי. לדוגמא: כל האנשים שרכשו חבילת שיחות וגלישה לחו”ל וחויבו על ידי המפעיל הישראלי, במע”מ בישראל בגין שיחות שבצעו בעת שהותם בחו”ל, ללא הצדקה כדין.
ומה בנוגע לשאלת הנזק בתביעה נגד מיקרוסופט? ההוכחה כאן היא תמיד הוכחה פרטנית, מכיוון שעצם השדרוג ל-Windows 10 לא משקף נזק קבוע לכולם. בכלל לא ברור שיש במקרה זה נזק קבוע ואחיד לכולם – הכוונה לחברי הקבוצה על פי קריטריון ההגדרה עליו עמדנו קודם. הדבר מצריך להוכיח שעצם השדרוג כשהוא לעצמו, מזיק. הוכחה מסוג זה קשה משום שלא מדובר בהפרה מובנית של חוק שגוררת נזק מובן מאליו (כמו למשל הטעיית צרכן ביחס למשקל מוצר ארוז שהוא קונה). בפועל, מטרתו של השדרוג במערכת ההפעלה הנה טובה, וייתכן שחלק מחברי הקבוצה הרוויחו ממנו והפיקו תועלת, ומנגד, יכול להיות שחלק מהמשתמשים לא הרוויחו מכך. בכל אופן, הדבר ידרוש הוכחה פרטנית ביחס לתובע נתון ועל בסיס זה, נראה כי המכשיר של תביעה ייצוגית איננו מתאים לפיצוי בגין סוג נזק זה לו טוענים התובעים הייצוגיים.
בעוד שחברת החניונים, בדוגמא שהבאנו לעיל, לא תוכל להביא לקוחות שיטענו שהיא נהגה כהלכה בשעה שהיא גבתה חיובי יתר בגין דמי חניה, הרי שמיקרוסופט דווקא עשויה למצוא משתמשים שיעידו שהשדרוג עזר להם ושהם חסכו באמצעותו כסף. מכאן שתביעה ייצוגית צריכה לכלול אלמנט של נזק שאינו טעון הוכחה, נזק המסביר את עצמו מאליו – ‘self explanatory’. במקרה הנדון, הנזק הנטען אינו ‘מסביר את עצמו’, ולכן הסיכויים להצלחת התביעה הייצוגית, נמוכים.
פגיעה באוטונומיה
ישנו חוסר הבנה בציבור (ולעתים גם בקרב משפטנים) בנוגע למכשיר הנקרא ‘תביעה ייצוגית’. זהו כלי יעיל שנועד לחנך עוסקים וגופי מדינה לצרכנות הוגנת ולמתן שירות הולם, ולשפות את הציבור ו/או חלקים ממנו, כשמתרחשת הפרת חוק שגורמת לנזק ציבורי רוחבי, או בגין נזק רוחבי (לדוגמא: רכיב המע”מ בגין חיוב על שיחות חו”ל שבו חויבו פרטנר וסלקום) אולם לא בכל מצב ולא לכל מקרה.
ולענייננו בקשר לפגיעה באוטונומיה – החוק הישראלי מכיר במסגרת מספר ענפי משפט, בנזק שנקרא ‘פגיעה באוטונומיה’, וזה מה שנראה שעשוי לסייע כאן. מה שניתן אולי היה לטעון (שמא נטען), הוא לפגיעה באוטונומיית הפרט. נושא זה עשוי להיות נידון בתביעה ייצוגית, שכן חירות הפרט, אחת הבסיסיות הקיימות בדמוקרטיה, נפגעת כאן. ברגע שקורה משהו בניגוד לאוטונומיה זו, מטבע הדברים נגרמת עגמת נפש, ואז הגדרת הקבוצה קלה יותר והנזק פשוט יותר – הוא רוחבי ולא דרוש הוכחה.
לסיכום
בשלב הבקשה לתביעה ייצוגית נידונים שני מרכיבים: האחד, השאלה אם יש נזק ציבורי. השני, הוא ההתאמה של התביעה להידון כתביעה ייצוגית. לאחר מכן, בוחנים את מאפייני הקבוצה, טיב הנזק וכדומה. כמו כן נבחנת כשרות האדם – התובע הייצוגי, המייצג את התובעים האחרים ואת בא כוח המייצג בתיק. כך למשל, בודקים אם המייצג אינו בעל אינטרס וכדומה, ואת עורך הדין המייצג אותו. יש לציין שבין 1-3 אחוזים מהתביעות הייצוגיות מאושרות – דבר המלמד כי הרבה מאוד מהעוסקים בדבר לא למדו להשתמש כמו שצריך במכשיר זה. לכן, אנו עדים להמון תביעות סרק.
תכנים קשורים נוספים
