עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
לציווי של אדם, מה ייעשה ברכושו לאחר לכתו לבית עולמו, גם על פי המשפט האזרחי, יש מאפיינים של קדושה כמעט דתית, ולפיה, ‘יש לכבד את רצון הנפטר’. זהו הכלל הבסיסי. עיון בו מלמד שצוואה, האמורה לשקף רצון זה, היא מסמך מרכזי ומשמעותי, שלא ניתן לבטלו. וכך, על פי הכלל, הדבר נכון: קשה עד קשה מאוד לבטל צוואות. עם זאת, קיימים מספר מסלולים משפטיים עיקריים, לביטול צוואה.
מסלול אחד, הנו פגמים בצוואה עצמה, בצורת המסמך שלה (למשל: אין שני עדים לצוואה, או בעיה בחתימה, או חתימה מזויפת, או היעדר תאריך, או כל פגם צורני אחר). מסלול אחר בפגמים בתהליך ‘היווצרות הצוואה’. בשורות הבאות לא נעסוק בפגמי הצורה, אלא בעניינים הנוגעים למצווה עצמו ולתהליך יצירת הצוואה. יצוין כי במסלול זה יש שתי דרכים עיקריות לביטול צוואה: חוסר כשרות לצוות; והשפעה בלתי הוגנת על המצווה. בקרב רבים (גם בקרב אלו העוסקים בתחום), חל בלבול בין שתי הדרכים הללו. עו”ד אורי דניאל מסביר בנוגע לדרכים אלו לביטול צוואה.
חוסר כשרות לצוות
מדובר בעילת בטלות לצוואה, שקשה מאוד להוכיח, ולעתים מבלבלים אותה עם העילה של השפעה בלתי הוגנת. חוסר כשרות לצוות, כך נקבע, הוא מצב שבו מצוי המצווה, המקביל לחוסר כשרות לעמוד לדין פלילי. המבחנים לחוסר כשרות לעמוד לדין פלילי, כמו גם לעריכת צוואה, יונקים מהדין האנגלי, מן הכללים הקרויים ‘כללי מק’נאוטן’. בעיקרו של דבר צריך להוכיח שבעת חתימת הצוואה (ממש בזמן ובשעה שבה נחתמה הצוואה), המצווה לא ידע להבחין מה זו צוואה בכלל, מה טיבה ומה תוצאותיה המשפטיות.
כדי לעמוד במבחן הסף להוכיח את הטענה, צריך להוכיח שהמצווה סבל ממחלת נפש פעילה (או פיגור שכלי או כל פגימה אחרת בכשרות המשפטית) ובנוסף, שברגע החתימה, הייתה התפרצות של המחלה, עד כדי שהמצווה לא ידע להבחין בקריטריונים האמורים ביחס לצוואה – מה טיבה ומה תוצאותיה. מכאן ניתן להבין שתנאי מוקדם הוא מחלת נפש (או פיגור וכו’), אך לא תנאי מספיק. גם אדם חולה נפש יכול לצוות את רכושו, ובלבד שבזמן חתימת הצוואה (ברגע הממשי של החתימה עליה), הוא הבין מה הוא עושה. לכן, מסביר עו”ד אורי דניאל, אנשים רבים הפונים לבית המשפט לבטל צוואה מכוח הטענה של חוסר כשרות לצוות, כלל לא מבינים שתביעתם נדונה לכישלון, משום שמראש מדובר במצווה שלא היה חולה נפש (או לוקה) כלל. ניתן לראות זאת כבר בנימוקים של בקשת הביטול לצוואה, שכל הטענות שם לא נוגעות לכשרות לצוות.
השפעה בלתי הוגנת
שונה הדבר לגבי טענת בטלות בדבר ‘השפעה בלתי הוגנת’. המשמעות המשפטית של מונח זה, כורכת לתוכה מספר מבחנים עובדתיים שבהתקיימותם, בית המשפט עשוי להגיע למסקנה שהצוואה לא משקפת את הרצון האמיתי והחופשי של המצווה, אלא שרצון זר השפיע עליה וגרם לעצב אותה על פי אותו אינטרס. מדובר במצבים שבהם המצווה היה מצוי בפוזיציה שהעניקה לאדם אחר (מפעיל ההשפעה הבלתי הוגנת) כוח רב להשפיע על רצונו של המצווה.
מבלי לפרט את שלל המבחנים להוכחת השפעה בלתי הוגנת, נציין את העיקריים שבהם, כדי להבהיר, גם אם בצורה אינטואיטיבית, במה מדובר; נשווה בנפשנו אדם מבוגר, חולני (פיזית), שתלוי באדם אחר לצורך מחייתו ו/או הטיפול היומיומי בו. עצם הפוזיציה הקרויה ‘יחסי תלות’ של המצווה במטפל שלו, יוצרת את המצב שבעולם המשפט אנו מכנים ‘מועדות להשפעה בלתי הוגנת’. עו”ד אורי דניאל מציין שאין המדובר בהחלטה מובנית מראש, לפיה אם יש יחסי תלות, אזי יש השפעה בלתי הוגנת. ייתכן בהחלט מצב שהיו יחסי תלות ועדיין נוסח הצוואה ישקף רצון חופשי. מה שניסינו להבהיר הוא את רוחב היריעה לאפשרויות המשפטיות: במקום שבו ישנם יחסי תלות, ניתן לטעון מחד גיסא להשפעה בלתי הוגנת ומאידך גיסה, את הטענה ההפוכה. ונסביר.
יחסי תלות נולדים מכך שאדם אחד מטפל במסירות בזולתו. עצם הטיפול המסור, הוא דבר חיובי ונאצל, היכול להצדיק עריכת צוואה לטובת המטפל, שהרי טרח וטורח יום יום ומטפל באדם החולה.
אלא שבאותן הנסיבות של טיפול אינטנסיבי, ניתן לטעון את הטענה ההפוכה: כי בשל הטיפול האינטנסיבי, המטופל היה תלוי במטפל עד כדי כך, שהרצון החופשי שלו נשלל ממנו. ראינו כי באותה מערכת של עובדות ונסיבות, ניתן לטעון כי אלה נסיבות המצדיקות את תוכן הצוואה (לצוות למטפל), ומצדיקות את פסילתה מחמת השפעה בלתי הוגנת (התלות במטפל יצרה השפעה זרה).
באשר לקושי שהעלינו בפרשנות הנסיבות שהובילו לתלות, קמו מבחני עזר משפטיים נוספים, שלא נפרט את כולם אלא בתמצית, שנועדו על מנת לברר אם בבסיס יחסי התלות שבין המטפל למטופל, ישנם אלמנטים המצביעים על התערבות או השפעה בלתי הוגנת על רצונו של המצווה. למשל, ישנו מבחן הקרוי ‘מבחן הנישול’: לפי מבחן זה, אנו מסיקים מראש כי לא סביר שאדם מנשל את צאצאיו (בהינתן יחסים תקינים ביניהם) ומעדיף למשל, אדם זר על פניהם ואם כך קרה, יש בכך סימן מחשיד להשפעה. נמחיש זאת על דרך הדוגמא: למצווה יש שני ילדים ומטפל זר. לפי הדברים שהבאנו עד כה, בהינתן צוואה המנשלת לחלוטין את צאצאיו ומנחילה את כל העיזבון למטפל, יש כאן משום הפעלה של מבחן הנישול, שכן לא סביר שאדם יפעל כך. פעולה כזו מצביעה על השפעה בלתי הוגנת בדרגה גבוהה למדי. אלא שכפי שהבאנו מעלה, בדבר האפשרות לטעון אותה מערכת נסיבות ועובדות לשני הכיוונים לפי העניין והראיות, הרי שגם כאן, כיד כשרונו של המייצג לטרוח וללקט את כל הראיות הרלוונטיות, יוכל למשל להוכיח, אם זה היה המצב – שהיחסים בין המצווה לבין צאצאיו היו גרועים כל כך, שהוא ממילא לא רצה לצוות להם דבר וכי מדובר בצוואה כשרה למהדרין. כמובן שניתן לייצר כל וריאציה מהנתונים שציינו – למשל, עיקר העיזבון לצאצאים ומתנה קטנה למטפל, או שילובים דומים אחרים, כבסיס למסקנה האפשרית ביחס למידת ההשפעה שהופעלה על המצווה.
מבחן עזר נוסף שכדאי לדבר עליו הוא ‘מבחן הניתוק’. ככל שהמצווה, בשלבים שטרם עריכת צוואתו, היה מבודד מהסביבה ומחבריו, והיה בקשר רק עם ה’מטפל’, הרי שיש בכך כדי להצביע שהוא נותק ובודד מסביבתו ומחבריו, ובנסיבות כאלה, עוצמת התלות שפיתח המצווה במטפל, גדולה יותר. המסקנה במקרה שכזה, כי המצווה היה נתון תחת השפעה בלתי הוגנת, מבוססת יותר. כמובן שגם כאן, כל וריאציה אפשרית על כפות המאזניים: מעט ניתוק, הרבה ניתוק, חלק מהחברים, כל הזמן, חלק מהזמן, וכיד ההבנה והנסיבות המשתנות העולות על דעתכם.
לסיכום
לפי הנתונים שהבאנו עד כה, הצלחנו לראות שעל אף שצוואה היא מסמך ‘מקודש’ שעל פי רוב מקיימים אותו, ישנן בהחלט נסיבות שבגינן צוואה תבוטל. לא מדובר במקרים בודדים – ישנם בהחלט מקרים כאלו. גם כאשר חושבים שהכל אבוד מראש, מה שחשוב לעשות הוא להגיע אל מומחה בתחום ולהתייעץ עמו. המומחה יידע לשאול את השאלות, לאסוף את הנתונים ולראות אם התגבשה מסה קריטית המאפשרת נקיטת הליכים לביטול צוואה. במאמר מוסגר נציין כי משרד עו”ד אורי דניאל ושות’ טיפל במקרים רבים בהם בוטלה הצוואה בסופו של יום.
תכנים קשורים נוספים
