עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
עורך דין אורי דניאל, מספק הצצה ראשונה לפרטי המקרה והדיון, שבסופם גזר שופט בית המשפט המחוזי, פרופסור גרוסקופף, על הנחקר שסיפק עדות שקר, קנס של 50 אלף שקל, מלבד ההוצאות לטובת הזוכה.
בבעלות הגברת אהרון מנתניה, מספר נכסים. עם הזמן היא החלה לצבור חובות בהוצאה לפועל, והנכסים שלה הועמדו למכירה. בנה דני, שמנהל בפועל את הנכסים, ניסה למנוע את מכירתם לצדדי ג’, ולכן ביקש לפדות את הנכסים מידי כונס הנכסים, בעזרת הלוואת כסף מחברו – איביי ביריאן. בכך ניתן להגיע להסדר הנקרא “פידיון נכסים בהוצאה לפועל”. איביי מסר בתגובה לבקשתו של דני, כי הוא מוכן לרכוש את הנכסים מכונס הנכסים בעסקת נאמנות (בטאבו – באופן רישומי הנכס רשום על שם הנאמן אייבי, אך בפועל ובמהות הוא שייך לדני), ללא חוזה וללא ייעוץ משפטי של עורך דין. מדוע דני רצה להשאיר אצלו את הנכסים המדוברים? כיוון שאלו היו בגדר “תרנגולת שמטילה ביצי זהב” – הנכסים כללו חנויות מותגים מניבות, והחוזה בין החנויות לבעלי הנכס כלל שכר דירה בגובה של עשרות אלפי שקלים בחודש.
עם הזמן, החברות בין השניים עלתה על שרטון, והחל סכסוך משפטי ביניהם. דני ביקש מאיביי להשיב לו את הנכסים ולהעביר בטאבו את שמו כמחזיק בנכסים, והוא ישלם לו את שווי הנכסים בניכוי קיזוזים על פגמים ותקלות שהיו דרך שכר הדירה של החנויות והעסקים. איביי סירב לכל הצעה, וטען כי לא הייתה שום עסקת נאמנות. דני מגיש תביעה לבית המשפט המחוזי, כיוון שאין לבית משפט השלום סמכות לפסוק בנושאי מקרקעין. מנגד, איביי מגיש תביעה נגדית וטוען שוב שלא היה ולא נברא, לא דובים ולא יער.
המסמך שתמך
פריט מעניין שעלה במהלך החקירה היה מסמך שעורכת דינו של איביי שלחה לחנויות וכך פורט בו: “דעו לכם שמרשי איביי עשה הסכם עם דני ולפיו אמור להעביר לו את דמי השכירות לפרעון חובו”. כלומר, לפי השפה המקצועית, דני נהג בנכסים מנהג בעלים – גבה שכר דירה מהחנויות וכדומה. 
ביום החקירות, עו”ד דניאל שאל את איביי שאלות, והודיע מול השופט, כי בעסקת הנאמנות, מה שמכריע הוא יום ההתקשרות הראשון, ואי אפשר לשנות את המהות אם מדובר בעסקה הכוללת מקרקעין. בנוגע להסכם הלוואה שהופר, עו”ד דניאל טען כי איביי יכל לתבוע תביעה רגילה את דני, ולדרוש ממנו להשיב לו את כספיו אולם לא ניתן היה לשנות את מהות ההסכם שבין הצדדים, שהיה הסכם נאמנות – למרות שלא היו מלוא הראיות הדרושות לכך. זאת ועוד, עו”ד דניאל הסכים עם איביי, שדני (המיוצג ע”י עו”ד אורי דניאל) לא עמד בהסכם ההלוואה ולא שילם לאיביי את הכסף. עו”ד אורי דניאל שאל את איביי, אם בעסקת הנאמנות (סוכם בין השניים כי דני יעביר לאיביי את כספי השכירות המגיעים מהנכסים, וכך הוא ישלם לו את החזר ההלוואה) הכל היה מסתדר והוא היה מקבל את דמי השכירות כפי שסוכם, לצורך החזר ההלוואה שנתן אייבי לפדות את הנכסים כזכור, האם הסיפור ביניהם היה נגמר, ובא לציון גואל? איביי השיב נכון.
מכך נובע, שאכן ההסכם המקורי שבין הצדדים היה הסכם נאמנות כפי שדני טען, בניגוד לטענות אייבי שהוכחו כשקריות, ושאיביי לא יכל להחזיק בנכסים של דני. עורך דין אורי דניאל מוסיף, שבאופן משפטי, אין כזה דבר שעסקת הנאמנות בטלה, אם ההלוואה לא הוחזרה, והדבר משול לקניית נכס ברישום בטאבו, שלאחר הרישום אי אפשר לשנות רטרואקטיבית את עסקת המקור (בענייננו, עסקת נאמנות). בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין אורי דניאל, והטענה של איביי – רכישת הנכסים לעצמו, קרסה והתבררה כשקר וכזב. בסופו של דבר, הנכסים יוחזרו לדני ולאמו בטאבו.
מדוע פסק דין זה הוא בגדר תקדים?
עד כה, בית המשפט הישראלי, להבדיל ממקבילו האמריקאי, לא אכף ולא קנס נחקרים בעבור מתן עדות שקר, לטובת אוצר המדינה. לראשונה במשפט הישראלי, שופט בית משפט מחוזי הטיל קנס עקב מסירת עדות שקר, בסך של 50,000 ש”ח שיעוברו לקופת אוצר המדינה. קנס זה גבוה במיוחד בשל העובדה שעדותו של הנחקר הפוכה מן האמת, והפוכה מהתצהיר אותו הוא מסר לבית המשפט. אגב, בארצות הברית, מסירת עדות שקר דינה מאסר בפועל.
עם זאת, יקח עוד שנים רבות כדי להפוך תקדים זה לנורמה או לכלל. תפקיד השופטים הוא להגיע להבנה ולמסקנה שמולם עומד נחקר המוסר עדות שקר, המבזה את בית המשפט ומבזבז את הזמן של כל העוסקים בדבר.
תכנים קשורים נוספים
