האם תגובה תוקפנית בפייסבוק מהווה לשון הרע? מקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בקריות, נגע בנקודה זו והוביל לדחייה של תביעת לשון הרע כנגד משתמש פייסבוק שהגיב לפוסט. המקרה התרחש במהלך מבצע ‘צוק איתן’, לפני כשנתיים, בדף פייסבוק שעיקרו החרמת חדשות 2 וחדשות 10. באחד הדיונים בדף, בו שותף פוסט מדף אחר, פרסם מנהל הדף פוסט וכתב “גדעון לוי מחבל של החמאס או לא”. הדבר עורר דיון יצרי שבו השתתפו משתמשים רבים.
באתרי החדשות סוקרה לאחרונה בקשה לניהול תביעה ייצוגית, שהוגשה כנגד מיקרוסופט, ענקית התוכנה העולמית, וזאת בשל השדרוג הכפוי, לטענת התובעים, למערכת ההפעלה החדשה Windows 10. התובעים מבקשים להורות למיקרוסופט לעצור את השדרוג ולפצות את המשתמשים שנפגעו – הקבוצה הייצוגית – כתוצאה מהשדרוג, בסכום מינימלי של 3 מיליון ש”ח.
דיני הראיות עוסקים במידע חפצי, כלומר, לצורך הדוגמא: מכתב או חפץ של ממש. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש הגובר בטלפונים סלולריים, נשאלת השאלה אם תשדורת וואטסאפ יכולה לעמוד בקריטריון זה, ואם היא נחשבת ראיה חפצית או יכולה להיות מוסדרת כמסמך.
דיני העבודה מורכבים ומיוחדים הם, שכן הם דנים במערכת היחסים המורכבת מאוד בין העובדים למעבידים. לדוגמא, הם עוסקים ביחסי הכוחות שבין הצדדים, חשיבות העובדים לעבודה וכיו”ב. לכן, מדובר בתחום דינמי מאוד המתפתח במהירות גבוהה בהשוואה לתחומי משפט אחרים. הסיבה לכך: הפרשנות בנוגע להכרה בזכויות העובד הולכת ומשתדרגת לאורך זמן.
עקרונות דיני העבודה עברו ועוברים מהפכה כמעט יומיומית. אם נחשוב על כך לרגע, ניתן לתאר את היחסים המקראיים שבין עובד למעביד ככאלו שהאידאות שלהם מתקיימות גם היום. למשל, העיקרון המקודש שכיום בא לידי ביטוי בחוק הגנת השכר ובחוק פיצויי פיטורין, הוא איסור הלנת שכר – מקור האיסור הוא במקרא. כמו כן, קיימים עוד עקרונות עתיקים שטיפלו בהסדרת רווחת העובד, תנאיו הסוציאליים, מנוחתו וסביבת עבודתו. כמובן שיישום עקרונות אלו משתנה על ציר הזמן, עם התפתחותה של החברה והמודרניזציה. עקרון ‘רווחת העובד’ פורש והותאם לרוח הזמן הנתון בכל שלב בהיסטוריה, עד לימינו.
לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב סוגיית זכויות יוצרים שבה היה מעורב חזאי ערוץ 10, דני רופ. תושב אילת הנחשב חובב מזג אוויר הגיש תביעה כנגד ארבעה נתבעים, ובהם רופ – לאחר שגילה כי תמונה שצילם ב-2015 ובה הרי אדום מכוסים בשלג, פורסמה על ידי הנתבעים באמצעי מדיה שונים, ברשת האינטרנט. רופ העלה את התמונה לדף הפייסבוק שלו לאחר שקיבל אותה בקבוצת וואטסאפ.
לציווי של אדם, מה ייעשה ברכושו לאחר לכתו לבית עולמו, גם על פי המשפט האזרחי, יש מאפיינים של קדושה כמעט דתית, ולפיה, ‘יש לכבד את רצון הנפטר’. זהו הכלל הבסיסי. עיון בו מלמד שצוואה, האמורה לשקף רצון זה, היא מסמך מרכזי ומשמעותי, שלא ניתן לבטלו. וכך, על פי הכלל, הדבר נכון: קשה עד קשה מאוד לבטל צוואות. עם זאת, קיימים מספר מסלולים משפטיים עיקריים, לביטול צוואה.
בכלי התקשורת המרכזיים בישראל פורסם בימים האחרונים על תביעתו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן כנגד כתב חדשות 10, אור הלר, בגין הוצאת לשון הרע. התביעה מגיעה לאחר שהכתב הצבאי אמר באופן מרומז במהלך שידור, כי ליברמן היה המדליף של טיוטת דו”ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן. עורך הדין המייצג את ליברמן שלח מכתב לחדשות 10, כדי לקבל התנצלות מהלר, אך במערכת סירבו לחזור בהם מהנאמר.
לאחרונה החלה רפורמת פדיון הקרקעות של משרד האוצר, המאפשרת כעת למדינה לפנות קרקעות חקלאיות בהליך מהיר, לטובת בנייה למגורים. החוק כיום מאפשר הענקת פיצוי לבעלי קרקעות חקלאיות שייעודן שונה לטובת מגורים, בסכומים של עד 50 אלף ש”ח לכל דונם. אלא שהחקלאים דורשים פיצויים גבוהים בהרבה – עד 250 אלף ש”ח לדונם, פי חמישה מסכום הפיצוי המקורי.
כפי שבוודאי רובכם שמעתם, בשבועות האחרונים נפסק בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי חברת ביטוח ישיר תפסיק את שידור הפרסומות שבהן מוצגת דמותו של סוכן הביטוח ‘שוקה’, המפורסמות על ידי החברה באמצעי התקשורת המשודרת. מלבד ההחלטה להפסיק את השידור, הוטלו על חברת ביטוח ישיר ומנהליה הוצאות בשווי 351 אלף ש”ח. הנימוק: פגיעה של לשון הרע בציבור סוכני הביטוח שנעשתה בפרסומות אלה.
