תקדים במשפט הישראלי: נחקר שמסר עדות שקר נקנס ב-50 אלף שקל
מהי הלכת חסקין?
נוכח העובדה כי התיק בו טיפלנו זה מכבר מתבסס במידה רבה על “הלכת חסקין” אשר הפכה ברבות השנים לנורמה משפטית – ראוי להבהיר תחילה מהי מהות ההלכה.
עסקינן במנוח חסקין אשר ערך בזמנו פוליסת ביטוח חיים ובה הוראת מוטבים בזו הלשון “אשת המבוטח דינה חסקין לבית סלומון אם היא בחיים, אחרת בת-שבע חסקין.” לימים, התגרש המנוח מדינה ונישא בשנית לנעמי כאשר עם פטירתו של המנוח התעוררה בצדק השאלה, מי יירש אותו: האם דינה, אשתו הראשונה ששמה נקוב במפורש בהוראת המוטבים, או שמא נעמי, אשתו השנייה שעונה על התואר “אשתי” ביום פטירתו?
בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות המתוארות בתיק, כספי הפוליסה לא ילכו לדינה ולא לנעמי כי אם לעיזבון המנוח וזאת כפועל יוצא של ההנחה אותה הניח בית המשפט לפיו כך היה רוצה המנוח שכן בצורה כזו ילדיו – הן מנעמי והן מדינה – יקבלו חלק מעזבונו.
מדוע החליט בית המשפט לסטות מהלכת חסקין?
בתיק שבו טיפלנו לאחרונה, ייצגנו את מרשתנו, א.ה.כ. שנישאה בעבר ל-א.כ. כאשר לשניים היה גם ילד משותף – ש.כ. שמו. ביום פטירתו של המנוח, היו א.ה.כ ו-א.כ. גרושים ופוליסת ביטוח החיים שלו כללה גם היא, למרבה התדהמה ניסוח דומה להלכת חסקין – “אשתי, א.ה.כ.”
חשוב לציין כי בנסיבות המקרה, העברת הכסף לעזבון בהתאם להלכת חסקין הייתה מביאה להעברת הכסף ישירות לידי הבנק משום שבטרם הלך לעולמו, פשט המנוח את הרגל והביא לעיקול העיזבון על ידי הבנק. במצב שכזה, הכסף, לא היה מגיע כאמור לבנו הקטין של א.כ. המנוח – ש.כ.
במהלך הדיונים בתיק בו ייצגנו את הגברת א.ה.כ., עלה בידינו לשכנע את בית המשפט הנכבד כי יש מקום לסטות מהלכת חסקין במקרה הנדון משום שפסיקה ברוח זו “לא תעשה צדק עם הצדדים” וזאת בהתייחס לשורה המקורית המופיעה בהלכת חסקין אשר בשמה הצדיק מ”מ הנשיא השופט זוסמן, בזמנו, את החלטתו. אנו שכנענו את בית המשפט כי פסיקה דומה במקרה דנן לא תעשה צדק גם עם המנוח משום שעלה בידינו להוכיח כי אילו הוא היה בחיים, הרי שאין כל ספק שהוא לא היה רוצה שהכסף יגיע לעיזבון (וכך לידי הבנק) – כי אם לבנו.
לבסוף, קיבל בית המשפט את עמדתנו במלואה ופסק על העברת הכספים למרשתנו, אשר תשמש כנאמנת עבור בנם הקטין של המנוח ושל מרשתנו.
תכנים קשורים נוספים
