לאחרונה החלה רפורמת פדיון הקרקעות של משרד האוצר, המאפשרת כעת למדינה לפנות קרקעות חקלאיות בהליך מהיר, לטובת בנייה למגורים. החוק כיום מאפשר הענקת פיצוי לבעלי קרקעות חקלאיות שייעודן שונה לטובת מגורים, בסכומים של עד 50 אלף ש”ח לכל דונם. אלא שהחקלאים דורשים פיצויים גבוהים בהרבה – עד 250 אלף ש”ח לדונם, פי חמישה מסכום הפיצוי המקורי.
לטענת היועץ המשפטי ויושב-ראש אגף הקרקעות בתנועת המושבים, החוק הקיים לא מטפל בפיצוי. לדבריו, המדינה הסדירה כיצד היא תקבל את הקרקעות, אבל לא סיימה לדון בשאלה איך החקלאים יפוצו על שינוי ייעוד הקרקע. עוד נטען כי העדיפות מבחינת החקלאים היא קבלת קרקע אחרת ולא פיצוי, כך שהם יוכלו להמשיך ולהתפרנס, שכן ערך החקלאות הוא יסודי ומהותי המפרנס לא מעט חברי מושבים, חלקם מבוגרים ללא מקור הכנסה נוסף.
החקיקה פוגעת בבעלות גם מבלי להפקיע את הקרקע לחלוטין
במדינת ישראל שהסדירה את החיים בה בחקיקה והפכה למודרנית, לפני הדיבור על סמכויות ההפקעה, ישנה חקיקה הפוגעת בבעלות על הקרקע מבלי להפקיע אותה לחלוטין. למשל: חוק העתיקות ינצח בעלות על קרקע במקרה שבו יימצאו עתיקות בשטח השייך לאדם. כמו כן, חוק אוצרות הטבע ינצח בעלות על קרקע (לדוגמא, אם יש נפט מתחת לחלקה) וגם חוק הביטחון יגבר על הבעלות. במילים אחרות, הבעלות במקרקעין מוגבלת ממילא בהמון חוקים המסדירים ומאזנים את הצרכים השונים בין האנשים לבין עצמם, אך לא פחות חשוב מכך – בין האנשים לבין המדינה.
שכבה נוספת של פגיעה מסוימת בזכות הבעלות, היא ההגבלות הזמניות על הבעלות, למשל: הפקעה לצורכי ביטחון, צו סגירה משטרתי וכדומה. זוהי פגיעה הפיכה וארעית בלבד. שכבה אחרת ומשמעותית יותר היא הפקעה בלתי הפיכה: כאשר הקרקע נלקחת מבעליה ללא החזר, כמתואר במקרה זה.
חוקיות ההפקעה והפיצוי
במקרים אלו, מסביר עו”ד אורי דניאל, יש להבדיל בין שני מישורים: חוקיות ההפקעה וצדקת המטרה שלשמה מפקיעים את הקרקע – וכן מהו הפיצוי עבור מי שהפקיעו ממנו את הקרקע. באשר למישור הראשון: הפקעה צריכה לעמוד בקריטריונים של נחיצות ההפקעה. התקנות המדברות על תקרה אפשרית לגבי קרקעות חקלאיות, לא מדברות על סכום שאין בלתו, אלא על תקרה מסוימת. כדי להגיע לתקרה, יש להוכיח שלגבי אותו אדם ביחס למקרקעין הספציפיים, הערך המסוים של המקרקעין הוא כזה המצדיק את הפיצוי המקסימלי הנקוב בתיקון.
באשר למישור השני: הרעיון הכללי הוא מוכר וידוע בדיני הנזיקין – הפקעה לוקחת משהו מאדם מסוים וגורמת לנזק, ולכן הפיצוי נועד להעמיד את החקלאים באותו מצב אלמלא הפקיעו מהם את האדמה. במקרים אלו, צריך להיעזר באנשי מקצוע מיומנים כדי לבסס שווי מקסימלי של יחידת קרקע, או ליתר דיוק עורך דין שירכז סביבו שמאים, אקטוארים, רואי חשבון וכדומה. כל זאת, על מנת לבסס אסטרטגיה משפטית מתאימה.
ומה לגבי הנזק המתמשך לדורות? הרי ברור שפיצוי כספי, אינו יכול להחליף קרקע המשמשת לחקלאות ויכולה לפרנס את הדורות הבאים. מובן לכל, שלא משנה כמה יפוצה אדם מסוים שהקרקע שלו הופקעה – הוא ייפגע. זוהי סוגיה שהחוק לא מעניק לה תשובה ברורה. לכן מבחינה משפטית וכלכלית, לא מדובר במיקסום רווח, אלא במיקסום הפיצוי על מנת למזער את הנזק הצפוי.