עקרונות דיני העבודה עברו ועוברים מהפכה כמעט יומיומית. אם נחשוב על כך לרגע, ניתן לתאר את היחסים המקראיים שבין עובד למעביד ככאלו שהאידאות שלהם מתקיימות גם היום. למשל, העיקרון המקודש שכיום בא לידי ביטוי בחוק הגנת השכר ובחוק פיצויי פיטורין, הוא איסור הלנת שכר – מקור האיסור הוא במקרא. כמו כן, קיימים עוד עקרונות עתיקים שטיפלו בהסדרת רווחת העובד, תנאיו הסוציאליים, מנוחתו וסביבת עבודתו. כמובן שיישום עקרונות אלו משתנה על ציר הזמן, עם התפתחותה של החברה והמודרניזציה. עקרון ‘רווחת העובד’ פורש והותאם לרוח הזמן הנתון בכל שלב בהיסטוריה, עד לימינו.
לאחרונה שמענו בתקשורת את המושג ‘העסקה פוגענית’ בשני מקרים שהגיעו לכדי פסק דין ובמקרים נוספים שטרם ניתן פסק דין בעניינם. על אף שמדובר במושג שברור לנו אינטואיטיבית, אין חוק שמטפל במושג זה מעבר לאינטואיציה הבסיסית של הבנת המושג.
נקדים ונציין שהחשיבות לחקיקת חוק היא לא רק על מנת שנוכל להבין מהי העסקה פוגענית במקרי קיצון – שכן מקרה קיצון מדבר בעד עצמו ובולט לעין. מדובר בשני מישורים:
- טיפול במקרים שאינם מקרי קיצון, וקביעה אילו מבחנים וראיות דרושים כדי להכריע בשאלה אם העסקה בתנאים מסוימים היא העסקה פוגענית.
- היבט נוסף קשור למעסיקים. מתוך ראייה רחבה שהרוב המכריע של האזרחים הם שומרי חוק, יש להבהיר מראש ובכתובים, אילו נורמות מעוניינים החקיקה / החברה / השלטון לקדם, בקשר עם אופי ההעסקה. זהו ‘עקרון החוקיות’, ולפיו אנשים יכולים ללמוד את החוק ולראות את הגבולות שבמסגרתם החוק מתיר להם לפעול, כדי שיוכלו לפעול מבלי להפר אותו.
המצב כיום – ריק חקיקתי
כרגע אנחנו נמצאים בריק חקיקתי ולכן אנחנו לא יודעים לתאר את עקרון ההעסקה הפוגענית, אלא במקרי קיצון כמו אלו שפורסמו לאחרונה. עו”ד אורי דניאל מבהיר, כי ברור שהעסקה לכאורה בתנאים כמו שפורסמו, הכוללים השפלות, גידופים ונאצות, היא העסקה פוגענית. יחד עם זאת, אנחנו יכולים לשוות בדמיוננו מצבים של סביבת עבודה ‘לא הרמונית’ או לחוצה, ונשאלת השאלה אם מדובר בהעסקה בתנאים פוגעניים. ניקח לדוגמא מקום עבודה בו אופי העבודה הוא כזה, שסביבת העבודה לחוצה וקולנית כחלק מההווי של המקום, למשל חומוסיה מצליחה ורוחשת חיים בתל אביב. אם עובד שהיה רגיל לעבוד במסעדת גורמה שקטה וקטנה במרכז אירופה, יגיע לעבוד בחומוסיה, הוא עלול להגיע למסקנה שמדובר בגיהנום עלי אדמות: עבודה בתנאי לחץ כמעט היסטריים וצעקות מכל עבר.
כמובן שאיננו יכולים להביע עמדה באשר לשאלה מהי הנורמה שהמחוקק ירצה לקדם בעת חיקוק החוק למניעת העסקה פוגענית. בהחלט ייתכן שהמחוקק יגביל צעקות במקום העבודה, ללא קשר לשאלה אם מדובר בנורמה, ואם היא שגרת עבודה. יחד עם זאת, בבואנו לנתח את דוגמת החומוסיה, נראה בולט לעין שהעסקה, גם אם נכנה אותה ‘פוגעת’ במידת מה בנוחות העובד בשל הצעקות והלחץ, אינה בעלת ‘כוונה לפגוע’: זהו אותו יסוד שמפריד בין פעולה אגבית / רשלנית לבין פעולה מכוונת שאנו מייחסים לה שליליות גבוהה יותר. מובן שבדוגמה זו מדובר בנורמת עבודה ‘שוויונית’ וידועה מראש. ומכיוון שהיא כזו, יש לקבוע מהו קו הגבול בין המותר לאסור. עו”ד אורי דניאל מציין כי קו גבול זה לעולם נתון לפרשנות סובייקטיבית, אלא אם כן ייקבעו מבחנים אובייקטיביים בחקיקה: מהו גובה הצעקה בדציבלים? מהי אינטנסיביות הצעקות? האם קיימות מילות תואר ומילות קישור שבנוסף לטקסט הדרוש לביצוע המשימה? ועוד שאלות שונות.
והנה ראינו, שהמושג שנורא קל היה להזדהות איתו ופרץ לתודעה לאחרונה – העסקה פוגענית – איננו כה פשוט לפירוש. ושוב, גם כאן, כמו בנושאי משפט רבים, אין תשובות של ‘כן ולא’, או ‘שחור ולבן’. יש צורך בבדיקה דקדקנית של מערכת הנסיבות באמצעות מומחה, אשר יוכל להעריך ולשקול אם התגבשה מסה קריטית של ‘פגיעות’ עד כדי כך שניתן להעריך כמכלול שההעסקה היא פוגענית – להבדיל מאירוע ספורדי שאינו מגיע לכדי הגדרה זו.
תרגום אופן ההעסקה לשפה המשפטית
בדוגמת ההעסקה במעון ראש הממשלה, החיל בית הדין את העקרונות של העסקה פוגענית רק מכוח התבונה, השכל הישר והמוסר, וזאת בהיעדר חוק, כדי ללמדנו את אחד העקרונות החשובים ביותר במשפט האזרחי, עקרון תום הלב הכללי. אנו במשרד עו”ד אורי דניאל ושות’, מציעים ללקוחותינו את הפרפוזיציה הבאה: “האם אתה מרגיש בפנים שמה שקרה לך ו/או לקרוביך הוא בסדר?” אם התשובה היא לא, תפקיד המשרד הוא לתרגם זאת לשפת המשפט, המחפשת בדרך כלל להגיע לפתרון הצודק ביחס אל ה’לא בסדר’. אנחנו כאן כדי לתרגם זאת לשפה המשפטית בצורה הטובה ביותר, כי בסוגיות שכאלה יש צורך במומחה משפטי הבקיא בתחום.