עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
דיני הראיות עוסקים במידע חושי [שנקלט באחד החושים] או חפצי, כלומר, לצורך הדוגמא: מכתב או חפץ של ממש. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש הגובר בטלפונים סלולאריים, נשאלת השאלה אם תשדורת וואטסאפ יכולה לעמוד בקריטריון זה, ואם היא נחשבת ראיה חפצית או יכולה להיות מוסדרת כמסמך.
ככלל, מסביר עו”ד אורי דניאל, ברגע שאין מחלוקת בין השולח לבין הנמען בנוגע להודעת הוואטסאפ, שהתוכן המדובר באמת עבר ביניהם, הרי שהתשדורת משולה לכל אמירה אחרת של שני הצדדים, ויכולה לשמש כראיה לאמירה רלוונטית לכל דבר ועניין. לדוגמא: אם אדם שולח לחברו הודעה בנוסח הבא: “בהמשך לפגישתנו, אני מאשר לך שבדקתי את הרכב ומתחייב לקנות אותו ב-100 אלף ש”ח כפי שסיכמנו”, והצד השני משיב “אוקיי, סגור”, ובין הצדדים מתקיים משפט והם לא מכחישים שתשדורות אלה עברו ביניהם, הרי שמדובר בראיה כשרה שהצדדים אימצו את הכתוב בה, כמשקף את מה שהם אמרו וביצעו – והפלטפורמה האלקטרונית שעליה הועבר המסר היא חסרת חשיבות, שכן הצדדים אימצו את התכנים ככאלו שהעבירו אחד לשני. הדברים היו יכולים להימסר בעל פה או בכל דרך אחרת.
אז איפה המורכבות?
המורכבות מתחילה בשעה שאחד הצדדים מתנגד או כופר בתוכן המידע המיוחס לו בתשדורת האלקטרונית. אז, יש חשיבות לפלטפורמה שעליה המידע הועבר – אותו מידע שמתבקש שישמש ראיה בהליך המשפטי. מבחינה חקיקתית, פקודת הראיות [נוסח חדש], עדיין לא הותאמה לעידן המודרני. מובן שברגע שמדובר במסמך שנערך ונכתב כולו בכתב יד, קל לכבול את הכותב לדברים שכתב. אך הדברים הופכים מורכבים בתשדורות אלקטרוניות. הקושי נובע מהכלל שראיה יש להגיש באמצעות עורכה. לכן על עורך הדין שמנגד, יש להוכיח בכלים העומדים לרשותו שהראיה האלקטרונית שייכת לבעליה. בכלליות, אין זיהוי ודאי ומוחלט מבחינה משפטית, שמדובר באדם ששלח את התשדורת.
הראיה עלולה גם להיפסל מסיבות רבות, ולכן בתי המשפט נוקטים משנה זהירות טרם קבלתה. למשל, כיום אפשר לשלוח הודעת וואטסאפ ‘גהוסט’ (ghost) שהשולח שלה ייחזה לשולח אחר באמצעות מניפולציה. מקרה אחר, לדוגמא, הוא כאשר אדם אחר מנצל חוסר תשומת לב של בעל הטלפון הסלולרי ושולח הודעה בשמו. סיבות אלה ומקרים רבים אחרים מובילים את בית המשפט להיות זהיר ולא לקבל את הראיה באופן אוטומטי. מי שמבקש להציג את הראיה, עליו להוכיח שהיא כשרה, שלמה וקבילה. עליו להיעזר במומחה מקצועי (שאינו עורך דין) שייתן חוות דעת תקפה מבחינה משפטית. חוות הדעת תוגש לבית המשפט (המומחה גם ייחקר עליה), ורק בסוף התהליך הנקרא גם ‘משפט זוטא’, תוכרע השאלה אם הראיה כשרה (משפט זוטא הוא משפט בתוך משפט – על כשרות ראיה, כשיש ויכוח לגבי התוקף שלה).
לסיכום
כל שהוזכר כאן לגבי הודעות וואטסאפ, תקף גם לגבי הודעות דואר אלקטרוני והודעות SMS. אלה תשדורות שעוברות דרך שם משתמש או כתובת מייל, ולא באמצעות כתב ידו של השולח או חתימתו, הנחשבים לדבר אישי ומקורי יותר וככזה ניתן להוכחה. הדבר מציב אתגרים טכנולוגיים חדשים לכאן ולכאן. החוק היבש עדיין לא התפתח לכדי הכרה באופן שבו מקבלים ראיות אלקטרוניות והותיר זאת לבית המשפט. בדרך כלל סוגיות אלה של כשרות ראיות מוכרעות על ידי בית המשפט בפסיקה. עם זאת, לדעת עו”ד אורי דניאל, נושא הראיות האלקטרוניות זקוק לשינוי חקיקתי והסדרה .
תכנים קשורים נוספים
