עו”ד אורי דניאל: “מתי ניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק בוררות?”
בשכונת מגורים צמודת קרקע ובה בתים פרטיים, פועל באחד הבתים גן ילדים שאין בבעלותו היתר לשימוש חורג, ומהווה מטרד עבור אחד השכנים. השכן הגיע למשרדנו לבדיקת אפשרות תביעה כנגד הגן בטענה לרעש בלתי סביר וסגירה אפשרית של הגן. על פי חוק, היה עלינו לבדוק אם חלות כאן כל ההלכות ופסקי הדין הנוגעים לרעשים, מטרדים ומניעת רעש בין המזיק לניזוק – במקרה זה, בין מפעיל הגן לבין השכן הסובל מהרעש.
בעקבות התלונה עלו שלוש סוגיות: ראשית, איך ניתן לסגור את הגן, שכן הסמכות לסגור גן ילדים מופקדת בידי הרשות המקומית. שנית, מה קורה אם הרשות לא מפעילה את סמכותה לסגור את הגן? ושלישית – האם הרשות המקומית חבה בנזיקין בשל אי הפעלת הסמכות שלה לסגור את הגן על אף מטרדי הרעש?
אחריות העירייה בטיפול במטרד ציבורי על – פי חוק 
משפחת ל’, הגיעה למשרד עו”ד אורי דניאל ושות’ כדי לקבל ייצוג משפטי בגין המטרד, שעלה מגן הילדים. בשלב הראשון המלצנו לתבוע את גן הילדים ואת מנהלי הגן, בכדי להסדיר את הנושא מול בית המשפט. בעקבות המלצתנו פנתה משפחת ל’ לעירייה עם דרישה כתובה על מנת שהעירייה תפעיל את סמכותה ותסגור את גן הילדים. הרשות המקומית מצדה, לא נקטה בצעדים משמעותיים כדי לסגור את הגן, ככל הנראה בשל העובדה כי משפחת ש’, הנתבעת, מקושרת לרשות ולמקבלי ההחלטות.
הדרך הנהוגה לפעול במצבים בהם הרשות המקומית לא מפעילה את סמכותה כלל, או לחלופין, מפעילה את סמכותה באופן שרירותי, הוא לפנות בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי על מנת שהאחרון יורה לרשות להפעיל את סמכותה.
על – פי שיקול דעתנו, המלצנו לל’ לא לפעול כך, כיוון שמדובר בהליך ארוך ולא קונקרטי, ועדיף להגיש תביעה נזיקית על כל התקופה בה הגן פעל ללא היתר לשימוש חורג – היתר הכרחי לכל עסק, המעוניין לחרוג מהשימוש הספציפי שנקבע על פי תוכנית המתאר שחלה עליו – והעירייה לא אכפה זאת ולצד זאת לתבוע את בעלי הגן למתן צו סגירה (במקום הרשות המקומית).
השיקול העומד מאחורי החלטה זו הוא לא לאפשר לעירייה להעניק היתר לשימוש חורג רטרואקטיבית, מצב שבהחלט היה עלול להתקיים, אילו היינו מגישים עתירה מנהלית.
תביעה לפיצויי נזיקין בגין המטרדים
לבסוף, יחד עם משפחת ל’, הגשנו את התביעה לפיצויי נזיקין בגין המטרדים בתקופה שבה הגן פעל, גם נגד בעלי הגן וגם נגד העירייה, כיוון שמכוח הדין, גן שאינו פועל ללא היתר לשימוש חורג, בהכרח גורם למטרד. העירייה, מצדה, ניסתה למחוק את התביעה על הסף, בטענה שאי אפשר לחייב אותה בנזיקין, אולם טענתה נדחתה ולבסוף זכתה את משפחת ל’ ב-25 אלף ₪ בגין המחדל ובמישור האופרטיבי, סגרה את הגן.
מדובר בתקדים חשוב מאוד, שכן אין זה שכיח שעירייה מחויבת בנזיקין בגין מטרד שגרם אדם אחר, שהעירייה נמנעה מלפעול להפסיק בזמן אמת. מדובר במחדל של הרשות המקומית, שאילולא מנענו אותו, היה יכול לפגוע בתושבים נוספים ולפתוח פתח למחדלים רבים.
ככלל, חשוב לדעת, כי כל רעש ומטרד מקים ומצמיח עילה לתביעה. חשוב לדעת כי כשמדובר בגן ילדים, יש מספר דרגות להתייחסות החוק: למשל, גן שמכיל בתוכו עד 10 ילדים אינו מחויב בהיתר לשימוש חורג. עם זאת, גם במקרה כזה, כאשר אדם עושה רעש בלתי סביר, הוא חשוף לתביעת נזיקין כללית. בטיפול בתביעות כאלה ישנם שני היבטים – תביעת הפיצוי ותביעת צו המניעה, שהפרתו היא הפרת צו משפטי.
תכנים קשורים נוספים
